יום ראשון, 9 בינואר 2011

אש הכרמל ותבערת השנאה

טקס האזכרה לחללי השריפה בכרמל במלאת שלושים יום לאסון, שנערך במעמד נשיא המדינה ראש הממשלה הרבנים הראשיים שרים ואישי ציבור, היה אמור להיות טקס ממלכתי בתוך הקונצנזוס הלאומי של התייחדות עם חללי השרפה. אולם טקס זה ייזכר בציבור הרחב בעיקר בשל המהומה רבתי שהייתה בו, עם הקריאות והצעקות של קרובי משפחה ובראשם דני רוזן בן זוגה של תנ"צ אהובה תומר ז"ל לעבר ראש הממשלה, לסלק את שר הפנים אלי ישי מהאולם. זאת מאחר ולדעתם הוא זה שצריך להתפטר בעקבות המחדל והאסון ואינו עושה כן. פניו של השר ישי הולבנו קבל עם ועדה עד שעזב מעצמו את האולם בליווי הרבנים הראשיים, בכדי שלא תמשיך המהומה שהביכה את מרבית המשתתפים במקום.

הורים שכולים שדיברו למחרת בתקשורת הביעו את מורת רוחם מההתקפה המשתלחת כנגד שר הפנים, ואף ביקשו מחילה ממנו ומהרבנים הראשיים. אותם הורים אמרו כי אין בליבם דבר כנגד השר ישי ואינם מאשימים אותו במאומה. אחד ההורים סיפר על השתלשלות האירועים שהובילה להילכדות אוטובוס הצוערים בלהבות האש. הוא סיפר כי ככל שביררו את העניין עלו העובדות הבאות (היו שלושה ניצולים מהאוטובוס שסיפרו מה קרה שם):

1. האוטובוס הגיע מאזור המרכז ועלה מצומת עתלית לכיוון בית אורן בכדי להגיע לכלא דמון הנמצא מעליו. האוטובוס הגיע למחסום משטרתי בתחילת העלייה והשוטרים במחסום אפשרו לו לעבור.
2. האוטובוס הגיע לאזור בית אורן שם נמצא באותה שעה הפיקוד הבכיר של משטרת חיפה בראשות תנ"צ אהובה תומר ז"ל שעצרה את האוטובוס מחשש להילכדותו באש התופת והורתה לו להסתובב על עקבותיו. היה ויכוח בינה לבין מפקדי האוטובוס שטענו כי הם יכולים להספיק ולהגיע ליעדם לפני שהאש תגיע אליהם, ויכוח שנמשך כארבע דקות.
3. בסופו של הויכוח עמדה מפקדת תחנת חיפה על דעתה שאסור להמשיך והאוטובוס החל להסתובב בכביש הצר, דבר שלקח עוד מספר דקות. כל דקות העיכוב הללו היו קריטיות שכן האש התקדמה במהירות והאוטובוס כבר לא יכול היה להימלט ממנה. את התוצאות הקשות כולנו כבר יודעים, 44 נספים בשריפה ובתוכם מפקדת התחנה תנ"צ אהובה תומר ז"ל.
כחכמים לאחר מעשה, אילו הייתה מניחה אהובה תומר לאוטובוס להמשיך בדרכו היה כנראה מצליח להגיע ליעדו וחלק מהאסון הכבד היה נמנע. אלו היה דבריו של אותו אב שכול שדיבר למחרת טקס האזכרה ברשת ב'.

הדברים הללו הפכו בהמשך היום לנושא חם עד שורף בתקשורת. פורסם בשם "מקורבי השר ישי" מתנועת ש"ס כי אשמתה של תנ"צ תומר באסון גדולה משל שר הפנים אלי ישי, בשל החלטתה השגויה לכאורה בזירת האירוע, וממילא זעקתו של בן זוגה דני רוזן ראוי לה שתשתקע ולא תישמע עוד. כמובן שהדברים הקשים הללו לא נותרו ללא מענה, ובעקבות הדברים (אותם הגדירו דוברי ש"ס שאינם עמדתה הרשמית של המפלגה), גברה הביקורת הקשה כנגד ישי ומפלגתו עשרת מונים. תוך כדי כך הגדירה משטרת ישראל את הטענות כנגד תומר כ"טענות מרושעות" שאין להן אחיזה במציאות.

על דברים אלה וכיוצא בהם הזהירו כבר חז"ל "חכמים היזהרו בדבריכם". לא רק שהשימוש בשמה של אהובה תומר ז"ל כעין מגן בפני חיצי הביקורת הוא פסול מעיקרו ושום תועלת לא יכולה לצאת ממנו, אלא אף עצם ההשוואה בין הדברים אינה נכונה. גם אם נאמר שבדיעבד לאחר מעשה הייתה שם החלטה שגויה, הרי מדובר כאן בהחלטה קשה בתוך זירה בוערת, שכל כוונתה הייתה למנוע את האסון המתקרב בו מצאה לבסוף גם אהובה תומר את מותה. אי אפשר להאשים שום אדם במצב כזה בהחלטה שגויה שכן ההחלטות מתקבלות לפי הנתונים הידועים באותו רגע, ובודאי שבאותו רגע החליטה את ההחלטה הנכונה ביותר לפי כובד האחריות שהייתה מוטלת עליה. אין להחלטה זאת ולא כלום עם הטענות כנגד אלי ישי בתוקף תפקידו כשר הממונה על שירותי הכבאות. אהובה תומר יחד עם שאר הנספים היו בסופו של דבר קורבנות של החלטות שגויות של שרי פנים וממשלות ישראל לדורותיהם שהזניחו ושיתקו את מערך הכבאות בישראל, החלטות שלא נתקבלו בזירת האש אלא בלשכות מרווחות וחדרים ממוזגים.

המשווה בין אחריותה של תומר לאחריות הדרג המיניסטריאלי, עושה עוול נורא לא רק לזכרה של תומר, אלא בראש ובראשונה לרמת האינטליגנציה של הציבור בישראל. הטענה אם אלי ישי צריך להתפטר או לא, צריכה להידון בלא קשר להחלטות ולפעולות שנעשו בזירת האירוע עצמו.

אך האם באמת שר הפנים אלי ישי צריך להתפטר בעקבות האסון? האם הטענה שהוא צריך להתפטר כי הדבר קרה "במשמרת שלו", למרות שהאחריות למחדל מוטלת על כתפיים רבות, היא טענה צודקת? האם אין די בכך שהתריע בפני הממשלה על מצב מערך הכבאות וניסה לתקן מה שיכל, ומה לכם כי תלינו עליו?

ובכן הטענה צודקת, ולמרות זאת אלי ישי לא צריך להתפטר. הטענה צודקת כי במשטר דמוקרטי מתוקן נבחרי ציבור צריכים לשלם מחיר אישי על מחדלים, גם אם אשמתו אינה גדולה משל האחרים ורק מזלו הרע גרם שהמחדל התפוצץ תחת ידיו. נבחר ציבור צריך שתהיה לו אימת הציבור שהוא משרת, ואימה זאת מושגת על ידי "למען יראו וייראו", יש דין וחשבון שעליך למסור לציבור. נבחר הציבור נשפט על פי מעשיו ולא על פי כוונותיו וניסיונותיו, יהיו טובים ככל שיהיו, ולכן כשקורית קטסטרופה מישהו חייב לקחת אחריות. לא ייתכן שאחרי שנשרפו חיים 44 אנשים חפים מפשע בגלל מחדל ממשלתי מתמשך, כולם אשמים אך בסופו של דבר אף אחד בממשלה לא משלם את המחיר.

אלא, כל זה נכון כאשר ישנה תרבות ציבורית של לקיחת אחריות. כל זה נכון כאשר תמיד הדרישה הציבורית תקיפה למינהל ציבורי תקין, ולא מופיעה ברעמים וברקים רק כאשר הדבר משרת אינטרסים פוליטיים ברורים. האם אנחנו חיים בחברה שלוקחת אחריות ציבורית? האם אחרי המחדלים הנוראיים במלחמת לבנון השנייה התפטר כאן ראש ממשלה (אולמרט)? אולי שר הביטחון (פרץ)? אולי הרמטכ"ל (חלוץ)? התשובה היא לא ושוב פעם לא.

מתי, מאז התפטרותו של יצחק רבין מראשות הממשלה בגלל חשבון הדולרים של אשתו, התפטרו כאן אנשי ציבור בגלל מחדלים שהיו אחראים עליהם ישירות ולא רק כמי שנפל הדבר במשמרת שלו? אי אפשר לבוא היום ולדרוש מאלי ישי את מה שלא עושים אצלנו, רק בגלל שזה יותר נוח לתקוף אותו מאשר נבחרי ציבור אחרים. נוח לתקוף אותו כי הוא שייך לציבור החרדי שעובר בזמן האחרון דמוניזציה תקשורתית מסיבית, נוח לתקוף אותו כי אין לו אוהבים רבים מידי, נוח לתקוף אותו כי קשה לו להשיב מלחמה מילולית ניצחת.

אל לנו להבעיר את אש השנאה לחינם. מוטב שנבין כי אף שר פנים אחר לפני השריפה בכרמל לא נהג אחרת מאלי ישי, וגם אם היה במקומו לא היה מתפטר מתפקידו. זאת המציאות הציבורית של חיינו בארץ. הדרישה דווקא מאלי ישי לתקן את המציאות הזאת היא דרישה פוליטית ולא צודקת.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה